עידית הראל היא נוכלת מבריקה המצליחה להונות את הציבור הרחב ולמשוך ממנו עשרות אלפי שקלים ברמאות.
היא מציגה עצמה בשמות שונים כגון עידית הראל, קייטי לוי ויעל לוי.
היא משתמשת בסיפורים שונים אשר המוטיב החוזר בכולם הוא ניסיון לבקש עזרה בתדלוק רכב הפונטיאק שלה.
היא מציגה עצמה בשמות שונים כגון עידית הראל, קייטי לוי ויעל לוי.
היא משתמשת בסיפורים שונים אשר המוטיב החוזר בכולם הוא ניסיון לבקש עזרה בתדלוק רכב הפונטיאק שלה.
יש לה מראה מאוד משכנע וסיפורים שנשמעים מאוד טוב.
היא פועלת בכל הארץ כבר זמן רב וברשת ישנם סיפורים רבים על מעלליה.
אחרי שהיא הונתה אותי ב400 שח החלטתי לנצל את הרשת ולנסות לעצור אותה בכוחות משותפים!
נפגעי עידית הראל- אנו יכולים לקבץ כאן עשרות עדויות למעשיה, וכשנאגד מספיק עדויות נלך למשטרה עם קייס מאוד רציני.
אני אגיש תלונה בשם עשרות הנפגעים, כאשר אני אהיה מגובה בעדויות אלו, ואני בטוח כי יתייחסו אלינו ברצינות.
עצם התאגדותינו מעניינת בפני עצמה ואולי אף התקשורת תסקר את הפרשיה ותייצר אתגר למשטרה לעצור את עידית הראל.
כל מי שמוכן לקחת חלק ביוזמה יפרסם כאן את עדותו, בצירוף שמו בלבד ללא פרטים אישיים. [להוספת תגובה הקש כאן].
במקביל הוא/היא ישלח לי מייל עם העתק של העדות בתוספת שמו המלא, כתובת, טלפון ומספר ת"ז שלו.
אני מתחייב לשמור על חסיון הפרטים האישיים. לאחר שנאגד מספיק עדויות נפנה למשטרה עם כל העדויות הכתובות.
עדויות ניתן לשלוח למייל שלי didilibi2@gmail.com
בידי פרטים רבים על עידית הראל, כולל צילומים שלה וסרטון המתעד חלק ממהלך התרמית שלה.
אני מפרסם בתחתית הודעה זאת את תמונותיה, את הסרטון ואת כל פרטיה האישיים הידועים לי.
כמו כן אני מפרסם בתחתית הודעה זאת את מהלך החקירה שביצעתי באופן עצמאי בניסיון לאתר אותה כדי להשיב את כספי.
להלן עדותי האישית:
יום 10/05/10, השעה 23:30, בית חולים תל השומר, היציאה ממחלקת יולדות, שלשום נולד לנו בן...
בצעדים מהוססים נגשת אלינו אישה, מבטה מבוהל, מתנשמת ומדברת באופן לחוץ מאוד.
"קוראים לי עידית הראל" היא מחייכת,
"אני גרה בקיבוץ יפעת, אתם יודעים- שם בגליל, הוו אני בהיסטריה, אני לא יודעת מה לעשות, מה לעשות??"
"מה קרה?" אני שואל ומנסה להרגיע אותה.
"דודה שלי בבי"ח סורוקה, תאונת דרכים, מצבה חמור מאוד. רק אני נמצאת איתה, אמה שלי בחו"ל..."
"אני על ציר יפעת-באר שבע כבר שבועיים, הילדים בבית אתם יודעים..."
"שכחתי את הארנק בסורוקה" היא מוסיפה, "הכל בסדר- האחיות מצאו אותו, אבל אני עם הפונטיאק שלי, היא שותה פול דלק, ונתקעתי באמצע הדרך..." היא פורצת בבכי ודמעות נקוות על לחייה... "אני לא יודעת מה לעשות?!"
"אני אעזור לך" מנסה להרגיע אותה, "300 שקל יספיקו לך?"
"בטח! ומחר אני אחזיר לך אותם. אני כל יום על כביש 6, זה פה קרוב. תהיה פה מחר?"
יש לה מבט כל כך אמיתי, היא באמת במצוקה אני מהרהר...
אנו נגשים לכספומט, כשאני מכניס את הכרטיס היא אומרת "אפשר להיות חצופה?"
"תנסי" אני משיב...
"אם תלווה לי 400 זה יהיה הרבה יותר טוב, הפונטיאק היא זוללת דלק ואני מפחדת להיתקע שוב לפני שאגיע לארנקי. איפה אמצע עוד מי שיעזור לי?!"
מהקיר יוצאים 400 ש"ח, זה מה שאני מרוויח ביומיים של עבודה...
"איך אני אדע שבאמת תחזירי לי את הכסף?"
"זה הטלפון שלי, הנה תרשום, וזה הרשיון שלי..."
אני מחייג אליה ושומע את הטלפון שלה מצלצל. כשאני מנתק אני מפעיל בחשאי את המצלמה ומצלם את הרשיון ואח"כ אותה.
אני לא חושד בה,היא באמת קנתה אותי, אבל על כל צרה שלא תבוא...
"תעבירי את הכסף לגיסי" אשתי אומרת לה, "הוא רופא בסורוקה בחדר מיון".
היא מתקשרת לגיסה ומעדכנת אותו.
"מעולה! אני כל כך שמחה". "אתם מצילים אותי... מחר על הבקר אני אצלצל אליך, אחרי שאתן לגיסך את הכסף".
אני בכל זאת רוצה לוודא שהיא דוברת אמת "איפה הרכב שלך?" אני שואל.
"אה, מחוץ לבית החולים".
"אני אלווה אותך"
"בשמחה"
תוך כדי ההליכה אני שוב מצלם אותה בחשאי, התאורה מאוד בעייתית ואני לא רואה לאן המצלמה מוכוונת, אבל מידי פעם אנו עוברים מתחת לפנס רחוב, והפנים שלה נקלטות מבעד לעדשת המצלמה.
יצאנו מבית החולים, פונטיאק כחולה ישנה עמדה בחנייה, ובמושב הימני ישב בחור עם כיפה.
"שוב תודה לך" היא אומרת כשהיא תורקת את הדלת.
אני רושם את מספר הרכב.
היא מניעה ובשעטה היא מתרחקת, הגלגלים ממש חורקים על הכביש- ואני יודע שנפלתי בפח...
אני חוזר הביתה, מחפש "עידית הראל" בגוגל, רואה את הפרסומים הרבים על הנוכלת, ומתחיל להשלים עם הפרידה מ400 ש"ח...
להלן קישור לסרטון שהעליתי ליו-טיוב בוא היא מצולמת בשעת התרמי. בתחילה ניתן לשמוע אותי (אני מדבר קצת מבולבל כי בדיוק נסיתי להפעיל את המצלמה... וניתן לשמוע את אישתי מתאמת עם גיסה את העברת הכסף אליו. אח"כ רואים את עידית כשהיא מצהירה איך בדיוק היא תחזיר את הכסף)
אני מפרסם כאן את התמונות והסרט שצילמתי, ואף את כל הפרטים שאני יודע.
שם פרטי- עדית קוטי (משתמשת גם בכינוי קייטי)
שם משפחה- הראל
(שימו לב שאיות שמה הוא עדית ולא עידית. זה טוב כי אין הרבה עדית הראל בארץ)
תעודת זהות- 33970476
להלן תמונה של עידית:
להלן תמונה של רישיון הנהיגה שלה:
היא נוהגת ברכב פונטיאק כחול ישן, מספר 1989618
הרכב רשום במשרד התחבורה על שמה, ואפילו רשום על שמה רכב נוסף שאיני יודע מה מספרו.
כתובת- ע"פ הרשום במשרד הפנים היא מתגוררת ברחוב העצמאות 4 במגדל העמק.
בפועל אני יודע כי היא שוכרת דירה באזור רחוב כורזין בגבעתים.
אם תשאלו כיצד אני יודע זאת, אז שימו לב-
ישנו אתר שנקרה "באופן טבעי" בכתובת הארוכה
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E6%E4%E9%F8%E5%FA_%F2%E9%E3%E9%FA_%E4%F8%E0%EC_%F0%E5%EB%EC%FA
תקראו את אחת התגובות תחת הכותרת "על הדבש ועל העוקץ". להלן העתק של ההודעה:
גם אני שייכת לחבורה המופלאה של הנעקצים בגבעתיים בחניון הסופר של כורזין. ב- 3.5.10 בשעה 20:30 אותו סיפור , אותה גירסא ואותו שדר של מהימנות שלה. חבל שהמשטרה עסוקה ..... ונותנת לכולנו ליפול בפח.אולי כדאי לפרסם כבועה באתרי החדשות של העיתונים האינטרנטיים.
הכותבת מספרת שנעקצה בחניון של הסופרמרקט הגדול ברחוב כורזין בגבעתיים, וכי ישנה חבורה גדולה של אנשים שנעקצו שם. כשקראתי את ההודעה נזכרתי שאחת מתוצאות החיפוש על שם עדית הראל באתר של סלקום הראתה כי ישנה אישה העונה לשם "הראל סולימאן עדית" מתגוררת ברחוב כורזין 1 בגבעתיים. אני מזכיר שאין הרבה עדית הראל בארץ, וכן נסגר מעגל- ישנם הרבה עקיצות באיזור זה ויש שם אישה בשם עדית הראל שגרה שם...
להלן תמונה עם תוצאות החיפוש מאתר מודיעין סלקום (תחפשו את האותיות הקטנות למטה מימין)
לאחר הגילוי המרעיש יצאתי לחפש אותה. אמרתי לעצמי כי אם אמצא אותה ואפנה אליה בתקיפות ודאי היא תחזיר לי את כספי.
כשהגעתי לכורזין 1 נוכחתי שמדובר בבנין משרדים וכי אין היא מתגוררת שם. פניתי לעוברים ושבים ולבעלי החנויות באזור והראתי להם את תמונתה- כמעט כל מי שהביט בתמונה אמר שהוא מזהה אותה וכי היא קונה פה פעמים רבות. מוכר פלאפל אחד הצביע לכיוון רחוב ההסתדרות ואמר כי היא קונה אצלו ואח"כ הולכת ברגל ביחד עם בנה לכיוון זה (להסתדרות או לרחוב אדמית)
היא כנראה גרה שם! מי שרוצה לחפש יותר לעומק ולעדכן אותנו יעשה שירות טוב לכולם.
עידית נשואה לבחור בשם אורן יצחק, עבריין מאזור ראש העין. אני מאמין כי אותו אורן הוא הבחור חובש הכיפה שראיתי ברכב שלה.
דרך אגב אני יודע את הכתובת שלה הרשמית כיוון שלפני חודש יצאתי למילואים בצאלים, ובדרך טפסתי טרמפ בניידת של מג"ב. ישבו שם 2 שוטרים נחמדים וסיפרתי להם את הסיפור. מיד הם התקשרו לחבר שיישב בבסיס שלהם ונתנו לו את מספר הרכב שרשמתי. הוא שב אליהם עם המידע לגבי כתובתה הרשמית ולגבי הרכב שלה. כמו כן הוא אמר כי יש נגדה כמה צווי הוצאה לפועל, היא מזומנת למשפט בעוון תרמית ובעוון עבירות רכוש, ויש נגדה תלונות רבות.
טלפונים בהם היא משתמשת:
0523489256
0523489197
הטלפונים בד"כ סגורים.
בנוסף, אני רוצה להפנות אתכם להודעה אשר פרסמו הוריה של עידית הראל בבלוג ב"אופן טבעי" בתאריך 16/05/10 בו הם מסבירים מה קרה לבת שלהם, ומבקשים את עזרת הציבור. להלן תוכן ההודעה:
לכל האנשים הטובים שנפלו ובטוב ליבם פתחו את הלב והארנק אנחנו ההורים של עדית רוצים לספר לכם קצת אליה - עדית מאוד מוכשרת והיתה מנהלת יצוא של מפעל גדול עם 1500 עובדים ויום אחד נפלה כשהכירה את אורן יצחק מראש העין (עבריין) שבניגוד להסכמתינו תוך שבועיים התחתנה איתו כשלה יש 2 ילדים מנשואים קודמים. אורן התעלל בילדים ובנוסף דירדר את עדית לסמים קשים והיא עצמה התדרדרה ואיבדה שליטה. אנחנו כהורים יחד עם מחלקת הרווחה הוצאנו את הילדים מהבית ואנחנו מגדלים אותם תחת צו בית משפט - עדית עזבה את הצפון לפני שנתיים ואין איתה שום קשר למרות שניסינו לאשפז אותה מספר פעמים לגמילה ולא הצלחנו. אנחנו מאוד אוהבים את עדית עשינו הכל לעזור לה ולהחזיר אותה לשפיות לגמילה ולילדיה אך לא הצלחנו. אנחנו מבקשים שתיפנו למשטרה ותזהירו את החברים שלכם מפני הרמאות שזו היא ההישרדות שלה ואולי עם המשטרה סוף סוף תתפוס אותה ותאסור אותה היא תיגמל תחת צו בית משפט כי אחרת זה לא יצליח כל זמן שהיא מופעלת על ידי אורן בעלה ומשמשת לו קיר מגן.
עדית אם את במקרה את מחוברת לאינטרנט וקוראת אנו פונים אליך בכל לשון של בקשה למענך ולמען ילדיך תצאי מהמעגל המטורף הזה ותגשי לגמילה - אוהבים אותך מאוד ההורים שלך האחים שלך ויותר מכל הילדים שלך - אבא ואמא
דרך אגב, לאבא של עדית הראל קוראים צביקה לוי והוא איש מדהים שעוזר רבות לחיילים בודדים בצבא- ניתן לצפות בכתבה מדהימה עליו בקישור http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2009-0991458e2faae110/Article-0ff64776a9dae11004.htm&Partner=fa
כמו כן ניתן לקרוא עדות של מכירה וותיקה של עידית, השופך אור רב על הסיפור העצוב הזה http://www.facebook.com/topic.php?uid=115053511841164&topic=149
שם משפחה- הראל
(שימו לב שאיות שמה הוא עדית ולא עידית. זה טוב כי אין הרבה עדית הראל בארץ)
תעודת זהות- 33970476
להלן תמונה של עידית:
להלן תמונה של רישיון הנהיגה שלה:
היא נוהגת ברכב פונטיאק כחול ישן, מספר 1989618
הרכב רשום במשרד התחבורה על שמה, ואפילו רשום על שמה רכב נוסף שאיני יודע מה מספרו.
כתובת- ע"פ הרשום במשרד הפנים היא מתגוררת ברחוב העצמאות 4 במגדל העמק.
בפועל אני יודע כי היא שוכרת דירה באזור רחוב כורזין בגבעתים.
אם תשאלו כיצד אני יודע זאת, אז שימו לב-
ישנו אתר שנקרה "באופן טבעי" בכתובת הארוכה
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E6%E4%E9%F8%E5%FA_%F2%E9%E3%E9%FA_%E4%F8%E0%EC_%F0%E5%EB%EC%FA
תקראו את אחת התגובות תחת הכותרת "על הדבש ועל העוקץ". להלן העתק של ההודעה:
גם אני שייכת לחבורה המופלאה של הנעקצים בגבעתיים בחניון הסופר של כורזין. ב- 3.5.10 בשעה 20:30 אותו סיפור , אותה גירסא ואותו שדר של מהימנות שלה. חבל שהמשטרה עסוקה ..... ונותנת לכולנו ליפול בפח.אולי כדאי לפרסם כבועה באתרי החדשות של העיתונים האינטרנטיים.
הכותבת מספרת שנעקצה בחניון של הסופרמרקט הגדול ברחוב כורזין בגבעתיים, וכי ישנה חבורה גדולה של אנשים שנעקצו שם. כשקראתי את ההודעה נזכרתי שאחת מתוצאות החיפוש על שם עדית הראל באתר של סלקום הראתה כי ישנה אישה העונה לשם "הראל סולימאן עדית" מתגוררת ברחוב כורזין 1 בגבעתיים. אני מזכיר שאין הרבה עדית הראל בארץ, וכן נסגר מעגל- ישנם הרבה עקיצות באיזור זה ויש שם אישה בשם עדית הראל שגרה שם...
להלן תמונה עם תוצאות החיפוש מאתר מודיעין סלקום (תחפשו את האותיות הקטנות למטה מימין)
לאחר הגילוי המרעיש יצאתי לחפש אותה. אמרתי לעצמי כי אם אמצא אותה ואפנה אליה בתקיפות ודאי היא תחזיר לי את כספי.
כשהגעתי לכורזין 1 נוכחתי שמדובר בבנין משרדים וכי אין היא מתגוררת שם. פניתי לעוברים ושבים ולבעלי החנויות באזור והראתי להם את תמונתה- כמעט כל מי שהביט בתמונה אמר שהוא מזהה אותה וכי היא קונה פה פעמים רבות. מוכר פלאפל אחד הצביע לכיוון רחוב ההסתדרות ואמר כי היא קונה אצלו ואח"כ הולכת ברגל ביחד עם בנה לכיוון זה (להסתדרות או לרחוב אדמית)
היא כנראה גרה שם! מי שרוצה לחפש יותר לעומק ולעדכן אותנו יעשה שירות טוב לכולם.
עידית נשואה לבחור בשם אורן יצחק, עבריין מאזור ראש העין. אני מאמין כי אותו אורן הוא הבחור חובש הכיפה שראיתי ברכב שלה.
דרך אגב אני יודע את הכתובת שלה הרשמית כיוון שלפני חודש יצאתי למילואים בצאלים, ובדרך טפסתי טרמפ בניידת של מג"ב. ישבו שם 2 שוטרים נחמדים וסיפרתי להם את הסיפור. מיד הם התקשרו לחבר שיישב בבסיס שלהם ונתנו לו את מספר הרכב שרשמתי. הוא שב אליהם עם המידע לגבי כתובתה הרשמית ולגבי הרכב שלה. כמו כן הוא אמר כי יש נגדה כמה צווי הוצאה לפועל, היא מזומנת למשפט בעוון תרמית ובעוון עבירות רכוש, ויש נגדה תלונות רבות.
טלפונים בהם היא משתמשת:
0523489256
0523489197
הטלפונים בד"כ סגורים.
בנוסף, אני רוצה להפנות אתכם להודעה אשר פרסמו הוריה של עידית הראל בבלוג ב"אופן טבעי" בתאריך 16/05/10 בו הם מסבירים מה קרה לבת שלהם, ומבקשים את עזרת הציבור. להלן תוכן ההודעה:
לכל האנשים הטובים שנפלו ובטוב ליבם פתחו את הלב והארנק אנחנו ההורים של עדית רוצים לספר לכם קצת אליה - עדית מאוד מוכשרת והיתה מנהלת יצוא של מפעל גדול עם 1500 עובדים ויום אחד נפלה כשהכירה את אורן יצחק מראש העין (עבריין) שבניגוד להסכמתינו תוך שבועיים התחתנה איתו כשלה יש 2 ילדים מנשואים קודמים. אורן התעלל בילדים ובנוסף דירדר את עדית לסמים קשים והיא עצמה התדרדרה ואיבדה שליטה. אנחנו כהורים יחד עם מחלקת הרווחה הוצאנו את הילדים מהבית ואנחנו מגדלים אותם תחת צו בית משפט - עדית עזבה את הצפון לפני שנתיים ואין איתה שום קשר למרות שניסינו לאשפז אותה מספר פעמים לגמילה ולא הצלחנו. אנחנו מאוד אוהבים את עדית עשינו הכל לעזור לה ולהחזיר אותה לשפיות לגמילה ולילדיה אך לא הצלחנו. אנחנו מבקשים שתיפנו למשטרה ותזהירו את החברים שלכם מפני הרמאות שזו היא ההישרדות שלה ואולי עם המשטרה סוף סוף תתפוס אותה ותאסור אותה היא תיגמל תחת צו בית משפט כי אחרת זה לא יצליח כל זמן שהיא מופעלת על ידי אורן בעלה ומשמשת לו קיר מגן.
עדית אם את במקרה את מחוברת לאינטרנט וקוראת אנו פונים אליך בכל לשון של בקשה למענך ולמען ילדיך תצאי מהמעגל המטורף הזה ותגשי לגמילה - אוהבים אותך מאוד ההורים שלך האחים שלך ויותר מכל הילדים שלך - אבא ואמא
דרך אגב, לאבא של עדית הראל קוראים צביקה לוי והוא איש מדהים שעוזר רבות לחיילים בודדים בצבא- ניתן לצפות בכתבה מדהימה עליו בקישור http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2009-0991458e2faae110/Article-0ff64776a9dae11004.htm&Partner=fa
כמו כן ניתן לקרוא עדות של מכירה וותיקה של עידית, השופך אור רב על הסיפור העצוב הזה http://www.facebook.com/topic.php?uid=115053511841164&topic=149
אם כן אנשים- זה מה שאני יודע.
עכשיו תורכם- מי שיכול לכתוב עדות יועיל מאוד במאבק זה.
אני מזכיר- אנא פרסמו את סיפורכם ללא פרטים אישיים (להוספת תגובה הקש כאן), ובמקביל תשלחו לי מייל עם העתק העדות בתוספת שם מלא, כתובת, טלפון ותז didilibi2@gmail.com
בהצלחה לכולנו.
ב 16/6/10 באיזור בנייני האומה בירושלים נתקלתי באישה שקראה לעצמה יעל לוי, היא נראתה מבולבלת ונבוכה, אמרה שהיא לא יודעת איך להתחיל את הסיפור. סיפרה לי שהיא ובעלה נתקעו כאן בירושלים, בעלה יושב ברכב בחניון והיא הלכה להוציא כסף אך התבלבלה בקוד והכרטיס נבלעה. היא סיפרה שהם מקיבוץ יפעת שליד נהריה ואין להם דלק. היא אמרה שהיא ממש נבוכה אפילו להגיד את זה, אבל היא חייבת כסף כדי להגיע הבייתה.
השבמחקלא היה עליי שקל אבל היא הייתה כל כ"כ אמיתית שהלכתי איתה לכספומט!!! היא אמרה שהיא צריכה בסביבות ה 200-300 ש"ח (אם זה לא קשה לי..). הוצאתי 200 ונתתי לה. היא לקחה את המספר שלי וביקשה שאחייג אליה ל 052-3489256. חייגתי וראיתי שזה מצלצל.
לפני שנפרדנו היא חיבקה אותי ואמרה שאני תמיד מוזמנת אם אני מגיעה לצפון, שלה ולבעלה יש משתלה ושעוד יומיים-שלושה היא שוב בירושלים והיא תחזיר לי את הכסף וגם תביא לי עציץ קטן מתנה- שלא יהיה לי קשה עם זה באוטובוס...
חייכתי והלכתי והרגשתי טוב עם עצמי שעזרתי לאדם במצוקה.
כשעבר מועד ההתקשרות והיא לא התקשרה חייגתי אליה וענה המשיבון. ניסיתי כמה ימים והיה חיוג, אבל היא לא ענתה.. פה החלטתי שאני חייבת לבדוק באינטרנט מה קורה עם הבחורה הזו וראיתי שהיא משתמשת בשם בדוי וששמה עדית...
צריך לתפוס אותה!!
טוב בקשר לעידית הראל ,אז ככה ביום ראשון לפני החג עידית פנתה אליי באיזור אוניברסיטת בר אילן ,היא ארמה לי שאמא שלה מאושפזת בסורוקה והיא מרוב בלבול שכחה אצלה את הארנק ,והיא צריכה להגיע לקיבוץ יפעת ,נכון להיום היא נוסעת כבר בטנדר בצבע לבן ,כמובן שהיא נתנה לי את המספר טלפון שלה ואמרה לי שמחר היא שולחת לי צייק בדואר ,לאחר כמה דקות שנתתי לה את הכסף גם לצערי היה לי רק שטר של 200 שח ,אז הגיע ידידה שלי שמתגוררת באיזור בר אילן ,ואזספרתי לה את הסיםור הזה ,והיא ישר אמרה לי שהיא גם לפני חודשיים פנתה אליה ,וידידה שלי נתנה לה 50 שח ואמרה לה שהיא לא צריכה להחזיר לה את הכסף ,(יש גם כאלה אנשים טובים שלא רוצים את כספם בחזרה ) עד כאן הכל די מעצבן ,אני ישר ידעתי שזה דבר חמור ביותר ,והתחלתי בחקירה שלי ,דבר ראשון פניתי לקיבוץ יפעת ,אז ככה לאחר שיחה עם חבר קיבוץ שם ,הוא אמר לי שהמקרה הזה מאוד מאוד מאוד קשה ,בעבר באמת עידית גרה בקיבוץ ,והיא נפלה לסמים והיא ילדה אני חושב 2 ילדים ,והרווחה לקחו לה את הילדים לאימוץ כי מי יודע מה היא עשתה להם ... וגם לקיבוץ היא גנבה רכב ומכרה אותו ,עד כאן הסיפור עוד יותר מעצבן ,כי הדבר האחרון שאני הייתי רוצה זה לתת כסף לסמים ,אז קבלת מספר טלפונים מאותו חבר קיבוץ של אנשים שנעקצו על ידיי אותה בחורה "מבריקה " ויצרתי קשר עם אותם אנשים והם כבר הגישו תלונה למשטרה ,ואני גם בעצמי הגשתי תלונה ויש הרבה דברים שאני לא יכול כרגע לכתוב כאן אבל החקריה בעיצומה והסוף שלה קרוב מאוד מאוד ,ועוד דבר שאני הולך לעשות זה שהמקרה הזה הולך להיות משודר בטלויזיה באחת התוכניות המוכרות ,ואני אישית ממש אבל ממש לא הולך לוותר לאותה בחורה שעושה עוול לאותם אזרחים כמוני וכמו אחרים שפתחו את ליבם ואת הארנק שלהם ,מחר יכול להיות מקרה של מישהו שבאמת צריך אותי ,ובגלל אותה חלאת האנושות אני לא אפתח את ליבי ... אז באמת טוב שיש כאן מקום כדי להזהיר את הציבור מאותה נוכלת ,ואני מבקש ומתחנן אפילו מכל אותם אנשים שנעקצו על ידי עידית הראל ,ללכת למשטרה ולהגיש תלונה ולא לעבור על זה לסדר היום ,כי זה מאוד חשוב שכמה שיותר אנשים יגישו תלונה ככה המשטרה תפעל בהתאם ,מי שרוצה יותר פרטים אני נמצא באימייל
השבמחקbenco58@walla.co.il
נ.ב למי שחושב שמה שעידית עושה זאת לא עברה פלילית אז זאת טעות כי זאת עברה מאוד מאוד חמורה ,נכון שאנחנו נתנו לה כסף מרצון ,אבל ברגע שזה למספר כל כך גדול של אנשים אז זאת עברה מאוד חמורה ,בגלל זה אני מבקש ללכת למשטרה ולהגיש תלונה .
להלן עדותי:
השבמחקhttp://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FDGLIM&c41t4nzVQ=EE
ב9 למאי 2010 בערך בשעה 12 בצהריים נשמעה דפיקה בדלת ביתי, בעלי היה בחופש באותו יום והוא פתח לנוכלת את הדלת. אני אישית לא פותחת את הדלת לעולם לאנשים שאני לא מכירה. היא היתה מאוד נסערת ונראה כאילו היא ממש הולכת לבכות עוד רגע. אמרה שדודה שלה מאושפזת בסורוקה והיא גרה בקיבוץ יפעת ונוסעת אליה מידי יום לבקר אותה והיא שכחה את הארנק בבי"ח. היא אמרה שהיא היתה בתחנת דלק ליד הבית שלנו ואין לה כסף למלא דלק כדי לחזור הביתה. היא נראתה מאוד אמינה ונורמטיבית ולא חשדנו בה בכלל. נתנו לה 100 שקל והיא אמרה שזה לא יספיק לה כיוון שהפונטיאק שלה זוללת דלק. גירדנו עוד 40 שקל ונתנו לה. שנינו נשארנו בלי פרוטה בארנקים. היא הודתה לנו ואמרה שהיא תעבור מחר בבוקר בדרך לסורוקה ותחזיר לנו את הכסף. כמובן שלא שמענו ממנה יותר. שבוע שעבר במקרה ידיד שמע תוכנית בגל"צ שעוסקת בה ואז הבנתי שמדובר בנוכלת סדרתית. אני מאוד הייתי רוצה שתשודר כתבה עליה בכלבוטק או בתכנית דומה ושכמה שיותר העניין הזה יפורסם ואנשים יכירו אותה כי זה כבר מתחיל להמאס, אני כל יום שומעת על עוד ועוד אנשים טובים שהיא הפילה בפח. זה חייב להיפסק ואני מוכנה לעזור! לצערי, אין לי אמון במשטרת ישראל לגבי העניין הזה, אני לא מאמינה שהם יעשו משהו... אבל אם העניין הזה יפורסם כמו שצריך בכלי התקשורת ובאינטרנט, יש לנו סיכוי לעצור אותה או לפחות לפגוע בה בצורה משמעותית, בכל זאת מדינה קטנה.
השבמחקשבת שלום לכולם.
ב19 ביוני בסביבות 23:30, יצאנו (בעלי ואני) מפסטיבל האור בעיר העתיקה בירושלים. ניגשה אלינו בחורה כבת 40, הציגה עצמה כיעל לוי מעומר (בהמשך גם נתנה כתובת (הברוש 5 )ואת שם בעלה כביכול). היא סיפרה שהגיעה עם בעלה לפסטיבל, ובמסגרת "היום ההפוך" שעבר עליהם נבלעו להם כרטיסי האשראי והם תקועים כבר שעתיים בחניון ללא דלק (בעלה מחכה ברכב האמריקאי הזללן...)והיא צריכה הלוואה שכמובן תחזיר למחרת.
השבמחקבזכות האמון והאמפטיה שיצרה אצלנו, לא יכולנו שלא להזדהות עם המבוכה וחוסר האונים לכאורה (הרי יכול לקרות לכל אדם נורמטיבי כמונו/כמוהה..) ונתנו לה 300 ש"ח, בידיעה שתחזיר למחרת.
סיכמנו שניצור איתה קשר בנייד או נסמס לה את כתובתינו והיא תשלח לנו כסף בדואר. כמובן שבדקנו שאכן הטלפון שברשותה מצלצל כדי לוודא שהכל בסדר וכדי שיהיה לה את מספר הטלפון שלנו.
כעבור חצי שעה, כאשר נדלקו אצלינו הנורות (באיחור יש לומר...)התקשרנו למספר הנ"ל, כמובן ללא מענה ומאז לא הצלחנו ליצור איתה קשר.
במהלך השבוע האחרון שמענו מחברים שהסיפור מוכר וכך הגענו לאתר.
מקווים שיעזור במשהו למניעת המקרים הבאים..
ב 7 ביוני בשעות הצהריים, בעודי ממתינה בחניית ביה"ס בראש העין, לסיום יום הלימודים של ביתי, ניגשת אליי בחורה נסערת על סף בכי, דופקת על חלון רכבי ומספרת כיצד נתקעה עם הרכב ועם כספומט שלא עובר.
השבמחקלדבריה היא מקיבוץ גשר הזיו ונמצאת במרכז כיוון שנדרשה להגיע לרמלה בנושאי בית דין לתעבורה.
הבחורה נראתה כל כך אמיתית, נורמטיבית לחלוטין.
הצעתי לנסוע איתה לתחנת הדלק ולתדלק אך לדבריה לא הרכב כבר תקוע, לא ניתן להזיזו.
ביקשה מזומן למונית עד תחנת הדלק ולדלק.
בלי לחשוב יותר מדיי, נתתי לה 300 ש"ח. היא צלצלה אליי לנייד כדיי שאראה שניתן להשיגה, אמרה ששמה יעל וקבעה איתי להפגש כעבור יומיים באותו מקום.
במשך כל אותו היום הרגשתי שניתנה לי הזכות לעזור לאחרים..
למחרת בבוקר אני מקבלת מייל המספר את "קורותיה" של עידית הראל. נכנסתי לאינטרנט, בדקתי והבנתי שגם אני כמו רבים אחרים נעקצתי על ידה.
ב9 ליוני זה קרה גם לי.
השבמחקהייתי 2 דקות מהכניסה לתחנת הרכבת בראש העין, כשמכונית עצרה לידי.
"סליחה, את יכולה בבקשה לעזור לי?"
אני מתקרבת, "כן, מה הבעיה?"
"אני ממש אל סף בכי, את לא מבינה...קוראים לי יעל, אני גרה בגשר הזיו, מכירה? אני בדרך לעומר יצאתי מכביש 6 נכנסתי לתדלק והכרטיס אשראי לא עובד. את יכולה אולי להלוות לי כסף?"
"כן, אני אכנס פה לתחנה ואמשוך לך, 200-300 יספיק?"
"עדיף 300 הרכב ישן, איזה מתוקה, את לא מבינה איך את מצילה אותי, כבר ביקשתי ממישהו עזרה והוא רק הסתכל עלי והלך.."
אני נכנסת לתחנה, ומגלה שהכספומט שחשבתי שיש שם לא נמצא.
יצאתי עליה, אמרתי שאני מתנצלת אבל אין כספומט.
"את יכולה אולי ליסוע איתי לתחנה הקרובה, אני ממש תקועה.."
הסתכלתי עליה, נראית אישה נורמלית לחלוטין,
אמנם אני לא רגילה ליסוע ככה עם זרים, אבל היא נראתה כ"כ כנה ואמיתית במצוקתה.
נסענו, ידעתי שאני מפספסת כבר עוד רכבת ולמרות שנורא מיהרתי החלטתי שנפתח את היום במעשה טוב. באמת האמנתי שאני עושה מעשה טוב.
נסענו לתחנה, בדרך היא סיפרה לי שהיא הייתה מפקדת בצבא, שאלה מה אני עשיתי..סיפרה על העבודה שלה (לא הקטע של לעקוץ אנשים...משהו בשיווק) שאלה עליי, ולא הפסיקה להודות.
הגענו לתחנת דלק, הצעתי לה שאתדלק באשראי מיכל וזהו. אבל היא אמרה שהמכונית מאוד ישנה כמו שאני רואה, ויש לה בעיה עם משאבת הדלק היא צריכה לתלדק כל X קילומטרים, נשמע הגיוני בהתאם לבעיות רכב שאני פגשתי בחיי...
משכתי לה במזומן 300 ש"ח. היא צילצלה אליי שמרתי את המספר.
חזרנו לתחנת רכבת, היא הבטיחה שתיצור איתי קשר עוד היום,ואולי אפילו היום היא תגיע לת"א להשיב לי את כספי.
עליתי לרכבת, והתחלתי להרגיש שמשהו פה מסריח.
ניסיתי להמשיך להאמין שבאמת עזרתי למישהי במצוקה, אבל למחרת בבוקר כבר הבנתי את התרמית.
כולי תקווה שהמשטרה תעשה משהו בנושא, כי לא ייתכן שהאישה הזו תמשיך ככה כבר מעל חצי שנה.
שימו לב שהיא מתמקדת באזורים כל כמה ימים, למשל בימים של המקרה שלי כבר קראתי על עוד 2 עקיצות בראש העין.
כולי תקווה שהאישה הזו תיתפס ולא יהיו עוד אנשים שיעקצו כמוני.
גם אותנו עדית הראל עקצה ויש לשים לזה סוף!!!!
השבמחקב 16.6.2010 ביום רביעי ליד חוצות היוצר פנתה אלינו עדית בבקשה לעזרה, משום שהכרטיס אשראי נבלע ואין לה כסף לדלק ולחניה. היא אמרה שהיא גרה בגשר הזיו ויש לה ילדים שאליהם היא ממהרת להגיע ולשחרר את הביבי סיטר.
חברתי ואני נתנו לה את כל מה שהיה לנו בארנק 170 ש"ח. כמובן שהיא נתנה לנו את הפלפון שלה והתחזתה ליעל....
קראתי שבאותו יום היא הייתה פעילה ועקצה באיזור בניני האומה...
אנחנו הגשנו תלונה במשטרה - בתלפיות במטרה לעצור אותה ובמטרה לקבל את כספינו בחזרה. שימכרו את רכושה ויחלקו את שוויו לנגזלים.
רחל כהן ורותי ז. ירושלים.
ביום שישי ה- 02.07.10 בקרנו את משפחתה של ביתי רוני והנכד ברעננה.
השבמחקבשעה 1530 נכנסנו לאוטו ע"מ לחזור הביתה לחיפה ולהספיק להגיע למשחק הולנד
ברזיל.
עוד בטרם סגרתי את דלת האוטו נגשה אלי בחורה כבת 40 ובקול רועד ספרה לי ספור
שהיא יצאה
עכשו מבי"ח מאיר עם הילד שלה ומכשיר הכספומט שלה "בלע" את הכרטיס שלה והיא
נשארה ללא גרוש לדלק.
רחמי נכמרו עליה והצעתי לה 50 שח. היא אמרה שהם גרים בדרום והסכום לא
יספיק.נתתי לה 100 שח,מזל שלא היה לי יותר.
הגב' אמרה שהיא תחזיר את הכסף ו"כמחווה " של אמינות היא התקשרה בנוכחותי
ובנוכחותה מהנייד שלה אלי ע"מ שאראה את מספר הנייד שלה.
היא הודתה לנו והלכה לדרכה.בעוד אנחנו נוסעים לכוון צומת רעננה ,הבחנתי בה
בזוית עיני שהיא נכנסה לשופרסל שברח' אחוזה( הרח'
הראשי של רעננה.מיד עשיתי פרסה וצמצמתי לכוון הסופר.אמרתי לעצמי ,היא הרי
נתקעה בלי כסף אבל לקניות בסופר יש לה כסף....
כמובן שלא מצאנו אותה שם..
אני שולח לכם את הלינק שמצאנו באינטרנט ע"מ שלא תפלו בפח כמוני ותחסכו מעצמכם
עוגמת נפש.התמונה שלה מופיעה שם.
ושיהיו רק בשורות טובו.
בברכה,
היום (10.7.2010) גם אני נפלתי בפח שלה היא קראה לעצמה קייטי לוי היא צבעה את שערה בצבע בהיר יותר ג'נג'י שטני ומספר הפלא שנתנה לי היה 0577827274
השבמחקהיא נשמעה מאוד אמינה אני מניחה שכמו לכולכם וגם אחרי שאמרתי לה שאני חיילת היא לא הרפתה (משמע היא באמת חרא בן אדם)
הלוואי שמישהו יעצור אותה כבר..
זאת כתובת המייל היא yaara_go@walla.co.il
אתמול 12.7.10 בסביבות השעה 23:00 בחניון של קניון איילון ברמת גן פנתה אליי אותה נוכלת, שהציגה עצמה בשם קייטי לוי מקיבוץ גשר הזיו ליד נהריה. סיפרה שנתקעה ללא כסף, שהכרטיס אשראי שלה "נבלע" ושאין לה דלק להגיע לביתה שבקיבוץ. היא ביקשה שאתן לה לפחות 200 ש"ח בגלל שלפניה נסיעה ארוכה . לאחר התלבטות קצרה, מתוך רחמים עליה ורצון לעזור לה, הוצאתי 300 ש"ח מהכספומט שבקניון וחזרתי לרכבי. כשראתה שהוצאתי 300 ש"ח, ביקשה אם אפשר לתת לה יותר כדי שלא תיתקע כי יש לה רכב אמריקאי שצורך הרבה דלק.. נתתי לה את כל הסכום תוך הבטחה מצידה להתקשר אליי על הבוקר לקחת את הכתובת על מנת לשלוח את הכסף או לעשות העברה לחשבון הבנק שלי. היא נתנה לי את שמה ("קייטי לוי"), מספר טלפון 057-7827274 ומספר תעודת זהות 033954275. בבוקר חיפשתי את שמה באינטרנט וגיליתי את הנוכלות. ניסיתי להתקשר אליה מספר פעמים אך כמובן שלא קיבלתי מענה...
השבמחקמקווה מאוד שזה יעזור למנוע מקרים כאלה בעתיד
כתובת המייל שלי hozeit@gmail.com
שלום לך,
השבמחקקודם כל יישר כוח על היוזמה המבורכת!
גם אני פגשתי את הגברת הנוכלת אך למזלי לא נפלתי בפח. נפגשנו ביציאה מהעבודה שלי ליד בית מפעל הפיס בתל אביב. היא נראהתה נורמטיבית לגמרי, לא נרקומנית, אלכוהוליסטית או משהו כזה. לפני כשלושה חודשים אני והבוס שלי היינו בדרך לחניון בסביבות שעה 19:00 כאשר מישהי ניגשת אלינו ומספרת סיפור קורע לב על כך שהיא ובעלה נתקעו ברכב פונטיאק ליד ביה"ח איכילוב, נגמר להם הדלק וכאשר היא ניסתה למשוך כסף בבנק - כרטיס האשראי שלה נבלע. היא קראה לעצמה עידית הראל וביקשה להלוות לה כמה שנוכל כי היא חייבת לחזור לקיבוץ יפעת שבצפון. הבוס שלי כבר הוציא מהארנק שטר של 50 שקלים אך היא מיהרה להגיד שיש לה רכב פונטיאק ששותה המון דלק והיא חייבת סכום גבוה יותר.
באותו רגע התחלנו קצת לחשוד. מצד אחד הכל היה נראה מוזר מאוד, מצד שני לא רצינו לשהיא תיתקע בתל אביב. ואז הבוס שלי הציע רעיון מבריק: שנלך שלושתנו לרכב שלה, משם ניסע לתחנת דלק והוא ממלא לה טנק דלק מלא בכרטיס האשראי שלו. מיד הגברת התחילה לגמגם, אמרה שבעלה לא יראה בעין יפה את זה שהיא מכניסה שני גברים זרים לאוטו. אנחנו כמובן ניסינו לשכנע אותה שאנחנו בסה"כ רוצים לעזור ואפילו שכנענו אותה להתקשר ל"בעלה" לבקש רשות לבוא איתם לתחנת דלק. כנראה שהיא לא באמת התקשרה אליו אלא סתם ביימה שיחת טלפון (בשעה 19:00 עוד היה חושך בחוץ, אז שמתי לב שמסך הטלפון הנייד שלה לא "מאיר" לה את האוזן).
לבסוף היא אמרה שבעלה לא מרשה לה לחזור איתנו לאוטו. אנחנו קלטנו שמשהו פה מסריח ואמרנו שאנו מצטערים אך לא נוכל לעזור לה. היא הודתה לנו בכל זאת, אמרה שהיא הולכת לחפש עזרה עצל אנשים אחרים והסתלקה.
אנטון
טוב, גם אותנו היא הצליחה להונות - הנזק 150 ש"ח.
השבמחק16 ביולי בשעה 18:30 באיזור פארק הירקון במתחם החניה.
בתאריך 17.7.2010 בתחנת הדלק סונול בשילת בשעה 4 לפנות בוקר.. לפחות יצאנו בזול 40 שקל מכל אחת.
השבמחקבתאריך ה17.7.10 בשעה 3 וחצי בבוקר בערך ישבנו אני וחברה בקפה בתחנת דלק סונול ב443. אנחנו יושבות מדברות ופתאום מתישבת איתנו אישה ונראת מבוהלת ממש. היא מחייכת ואומרת "שלום בנות מצטערת להפריע אני ממש חייבת את העזרה שלכן"
השבמחק"אני חוזרת עכשיו מבית החולים הדסה בירושלים בן של חברה שלי מאושפז שם ואני בדרך הביתה לטבעון. נגמר לי הדלק באוטו והכרטיס אשראי שלי לא עובר אני ממש מתביישת לבקש אבל פשוט יש לי בבית 3 ילדים עם ביבסיטר ואני חייבת להגיע אליהם אז אם אפשר את העזרה שלכן"
אני וחברה שלי ישר הסכלנו אחת על השניה לא ידענו מה לעשות. אנחנו בנות בנות 17 שלא מסתובבות עם הרבה כסף ביד אמרנו לה שיש לנו לכל אחת 40 שקל אם זה יעזור.
היא ביקשה "אם יש לכן כרטיס אשראי אז אם אתן יכולות ללכת להוציא בSOGOOD שפה בתחנה כי אני פשוט חייבת 200 שקל"
אמרתי לה שיש לי רק בנקט שאפשר למשוך איתו כסף רק ממכונה היא ביקשה שנלך לבדוק ובאמת הלכנו וראינו שאי אפשר. היא ביקשה את הטלפון שלי שיום אחר כך היא תתקשר ותעביר לנו את הכסף. היא התקשרה אלי שיהיה לי גם את המספר.
אחרי שהלכנו פגשנו ב2 בנים ואחרי כמה דקות גם היא הגיעה היא ביקשה מהם גם אם יוכלו לתת לה 100 שקל הם אמרו שאין להם ויש להם רק 15 שקל אם זה יעזור אחרי כמה זמן הם הבינו שהיא עובדת עלינו והתחילו לשאול שאלות כמו איך תחזירי את הכסף? איך את יודעת בידיוק כמה כסף ?... אחרי כמה שאלות היא הבינה שלא תקבל יותר כסף והלכה באותו שניה נפל לי ולחברה שלי האסימון שעבדו עלינו ויצאנו תמימות מידי. קיווינו שעזרנו למישהי במצוקה והיא לא עבדה עלינו אבל פתאום ראינו את האוטו שלה נוסע בלי לתדלק בלי כלום נותן גז וממשיך.
עכשיו כמה ימים אנחנו מנסות להתקשר מכל טלפון אפשרי ולפעמים היא עונה ויש מתנקת. הטלפון שהיא נתתה לנו הוא 0577827274
חייבים לתפוס אותה!!
בתאריך 22.10.10 בשעה 20:00 בתחנת דלק בכביש שש לכיון צפון נעקצנו על ידי אותה נוכלת קייטי. היא נראתה אמינה וטענה שיצאה מעומר, היא גרה בגשר הזיו ואין לה כסף לדלק ספרה סיפור שלם ומשכנע. נתתי לה 100ש"ח. היא מסרה לי מספר טלפון 0577827274
השבמחקחבל שיש אנשים כאלה אבל בסוף יימצו איתה את הדין
גם אני נפלתי בפח.
השבמחקיום ה' 5/8/10 חניון נמל התעופה בן גוריון היא נגשת לרכבנו, נראית בחורה הגונה ונורמאלית ובפניה ראיתי מצוקה כלשהי, פתחתי את החלון והיא כמעט בוכה ואומרת לנו שהגיעה עכשיו מרמת דוד, שמה מיכל ושכחה את הארנק בבית, אין לה כסף לשלם כדי לצאת מהחניון ואין לה דלק להגיע הביתה.. מייד פתחנו את הארנקים ונתנו לה מה שהיה לנו- 200 "ח. לא יודעת להסביר - היא נראיתה כל כך אמיתית..היא שאלה היכן אנו גרות כדי להחזיר עוד הערב ושאלה את מס הטל' וחייגה אותו ממכשיר הטלפון שלה כדי לשדר אמינות..וזה עבד.
אחרי יומיים שהיא לא מתקשרת החלטתי לנסות להתקשר אליה והטלפון אף פעם לא זמין..הקשתי בגוגל את מס הטלפון וחשכו עיניי..כך הגעתי לבלוג הזה.
חייבים לתפוס אותה!!!
דיד- כתבתי את סיפורי ואני מנסה לשלוח לך פרטים במייל כבר פעמיים והמייל חוזר אליי, תבדוק אותו
השבמחקהדר 07.2010
השבמחקלפני מספר שבועות הבחורה עצרה אותי באזור התעשיה פארק חבל מודיעין בטענה ששכחה את ארנקה ואין לה איך להגיע לביתה שבטבעון. הציגה עצמה בשם קייתי לוי. לקחתי את כתובתה: השקדים 13 בטבעון וסלולרי 057-7827274 אשמח מאוד לראות אותה מאחורי סורג.
ברוב חוצפתה אמרה שיש הרבה נוכלים והיא תוכיח לי שהיא אחרת.
המסקנה שלי שלהבא לא אתן מעל ומעבר (מקסימום 20 שח)
ניתן להשיג אתי בסלולרי 0542380079 לכל עזרה בנושא לכידתה.
ביום חמישי ה-12.8.2010 בערך בחצות היא היתה בקרית אונו, ברחוב יצחק רבין, מאה מטר מתחנת דלק.
השבמחקהיא לא הסכימה שנתדלק לה עם כרטיס האשראי שלנו בתירוץ עלוב שבעלה מתבייש. המשכנו לסוע.
הנבלה עקצה גם אותנו ב 50 שקל בפתח תקוה בשעת לילה מאוחרת בטוענה שנגמר לה הדלק והיא צריכה להגיע לקיבוץ יפעת
השבמחקאנונימי אמר/ה...
השבמחקלפני כ1/2 שנה בראש העין ליד הבית שלי נתקלתי באישה שלא זוכר את השמה,אבל בתמונה נזכרתי, היא נראתה מבולבלת ונבוכה, אמרה שהיא לא יודעת איך להתחיל את הסיפור. סיפרה לי שהיא ובעלה נתקעו כאן, בעלה יושב ברכב בחניון והיא הלכה להוציא כסף אך התבלבלה בקוד והכרטיס נבלעה. היא סיפרה שהם מקיבוץ בצפון שליד נהריה ואין להם דלק. היא אמרה שהיא ממש נבוכה אפילו להגיד את זה, אבל היא חייבת כסף כדי להגיע הבייתה.
היה עליי 100 שקל מזומן נתתי לה.היא אמרה שהיא צריכה בסביבות ה 200-300 ש"ח (אם זה לא קשה לי..). אמרתי שאין לי יותר. היא לקחה את המספר שלי וביקשה שאחייג אליה ל 052-3489256. אמרתי שאין צורך זה בסדר.
לפני שנפרדנו היא חיבקה אותי ואמרה שאני תמיד מוזמנת אם אני מגיעה לצפון, שלה ולבעלה יש משתלה ושעוד יומיים-שלושה היא שוב בראש הין והיא תחזיר לי את הכסף.
חייכתי והלכתי והרגשתי טוב עם עצמי שעזרתי לאדם במצוקה.
כשעבר מועד ההתקשרות והיא לא התקשרה חייגתי אליה וענה המשיבון. ניסיתי כמה ימים והיה חיוג, אבל היא לא ענתה.פה הרגשתי שיש לי עסק עם נוחל.
הדבר היחיד שמועדד בכל הסיפור זה שיש כלכך הרבה אנשים טובים במדינה הזאת שמוכנים לתת מכספם לאנשים שכביכול במצוקה ! אלו הפנים היפות של העם הישראלי.
השבמחקכן, זה קרה גם לי...
השבמחק27.05.2011 המקום-חניית הסופרסל ביבנה,יום שישי בצהרים.איך שפתחתי את החלון היא סיימה כביכול שיחת טלפון בה אמרה "הנה אבא יש כאן משהי אני אדבר איתך..." גם לי הראתה את רשיון הנהיגה עם השם לוי הראל עידית קוטי,וסיפרה שהיא ממגדל העמק ובדרך לבאר שבע לבקר את הוריה.שנתקעה בלי דלק והבנקט שלה לא נותן לה להוציא כסף כי אין יתרה אבל אבא שלה יתקשר אלי ביום ראשון ויחזיר לי את הכסף ושהוא מוכן אפילו להוסיף עוד מאה על העזרה.אמרתי לה שמה פתאום ושיחזירו את מה שלקחו. היא חייגה אלי ושמרה כביכול את המספר וגם נתנה לי את הפרטים של אביה-צביקה לוי ואת מספר הנייד שלו שאבד לי בנתיים.שאלתי כמה את צריכה והיא אמרה בערך שמונים ואני שכל כך השתכנעתי שהיא בסדר,נתתי לה מאה שקל...נכנסתי לסופר לפרוט שטר של מאתיים (מזל!)והיא שאלה אם היא יכולה לסמס לאבא שלה ולהרגיע אותו שהיא הסתדרה. זה כל כך מרגיז בעיקר כי אני מרגישה ששדדו את טוב ליבי ולא רק את כספי.בעלי ישר צחק עלי שאני תמימה ובטוח נפלתי בפח ואני מתווכחת איתו שלא כולם נוכלים ושצריך לעזור וזה מה שכל כך מכעיס.
אני מכירה את עידית באופן אישי,היא בחורה עם לב טוב,ואכן נפלה קורבן לבעל עבריין. היינו יחד במרכז גמילה,היא סיפרה לי הכל והיא מתחרטת על מעשיה. יש לה בעיות רבות..היא בחורה מוכשרת שהייתה קצינה בצה"ל. בקהילה עזרה המון ושימשה כ"אם" לבנות אובדות. אני לא יודעת מה יהיה סופו של הסיפור,אבל אני יודעת שהיא מנסה להשתקם. ראיתי אותה ברגעים כואבים,סיפור חייה קשה מנשוא-עברה התעללות בילדות,שזכרונה כקעקוע בנשמתה. אני לא מצדיקה את התנהגותה,אך אדם ששבוי במלתעות ההתמכרות,אינו עושה זאת מרצון,כי אם נכפה עליו. עידית אני מאחלת לך שתזכי לגדל את בנייך בשלווה ונחת. שתמצאי שקט בחייך,ותתחברי לעצמך,כי את נשמה טובה שתעתה. אוהבת אותך תמיד
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק