יום שלישי, 22 ביוני 2010

סיפורה של עידית הראל הנוכלת

עידית הראל היא נוכלת מבריקה המצליחה להונות את הציבור הרחב ולמשוך ממנו עשרות אלפי שקלים ברמאות.
היא מציגה עצמה בשמות שונים כגון עידית הראל, קייטי לוי ויעל לוי.
היא משתמשת בסיפורים שונים אשר המוטיב החוזר בכולם הוא ניסיון לבקש עזרה בתדלוק רכב הפונטיאק שלה.
יש לה מראה מאוד משכנע וסיפורים שנשמעים מאוד טוב.
היא פועלת בכל הארץ כבר זמן רב וברשת ישנם סיפורים רבים על מעלליה.

אחרי שהיא הונתה אותי ב400 שח החלטתי לנצל את הרשת ולנסות לעצור אותה בכוחות משותפים!

נפגעי עידית הראל- אנו יכולים לקבץ כאן עשרות עדויות למעשיה, וכשנאגד מספיק עדויות נלך למשטרה עם קייס מאוד רציני.
אני אגיש תלונה בשם עשרות הנפגעים, כאשר אני אהיה מגובה בעדויות אלו, ואני בטוח כי יתייחסו אלינו ברצינות.
עצם התאגדותינו מעניינת בפני עצמה ואולי אף התקשורת תסקר את הפרשיה ותייצר אתגר למשטרה  לעצור את עידית הראל.

כל מי שמוכן לקחת חלק ביוזמה יפרסם כאן את עדותו, בצירוף שמו בלבד ללא פרטים אישיים. [להוספת תגובה הקש כאן].
במקביל הוא/היא ישלח לי מייל עם העתק של העדות בתוספת שמו המלא, כתובת, טלפון ומספר ת"ז שלו.
אני מתחייב לשמור על חסיון הפרטים האישיים. לאחר שנאגד מספיק עדויות נפנה למשטרה עם כל העדויות הכתובות.
עדויות ניתן לשלוח למייל שלי didilibi2@gmail.com

בידי פרטים רבים על עידית הראל, כולל צילומים שלה וסרטון המתעד חלק ממהלך התרמית שלה.
אני מפרסם בתחתית הודעה זאת את תמונותיה, את הסרטון ואת כל פרטיה האישיים הידועים לי.
כמו כן אני מפרסם בתחתית הודעה זאת את מהלך החקירה שביצעתי באופן עצמאי בניסיון לאתר אותה כדי להשיב את כספי.

להלן עדותי האישית:

יום 10/05/10, השעה 23:30, בית חולים תל השומר, היציאה ממחלקת יולדות, שלשום נולד לנו בן...
בצעדים מהוססים  נגשת אלינו אישה, מבטה מבוהל, מתנשמת ומדברת באופן לחוץ מאוד.
"קוראים לי עידית הראל" היא מחייכת,
"אני גרה בקיבוץ יפעת, אתם יודעים- שם בגליל, הוו אני בהיסטריה, אני לא יודעת מה לעשות, מה לעשות??"
"מה קרה?" אני שואל ומנסה להרגיע אותה.
"דודה שלי בבי"ח סורוקה, תאונת דרכים, מצבה חמור מאוד. רק אני נמצאת איתה, אמה שלי בחו"ל..." 
"אני על ציר יפעת-באר שבע כבר שבועיים, הילדים בבית אתם יודעים..."
"שכחתי את הארנק בסורוקה" היא מוסיפה, "הכל בסדר- האחיות מצאו אותו, אבל אני עם הפונטיאק שלי, היא שותה פול דלק, ונתקעתי באמצע הדרך..." היא פורצת בבכי ודמעות נקוות על לחייה... "אני לא יודעת מה לעשות?!"
 "אני אעזור לך" מנסה להרגיע אותה, "300 שקל יספיקו לך?"
"בטח! ומחר אני אחזיר לך אותם. אני כל יום על כביש 6, זה פה קרוב. תהיה פה מחר?"
יש לה מבט כל כך אמיתי, היא באמת במצוקה אני מהרהר...
אנו נגשים לכספומט, כשאני מכניס את הכרטיס היא אומרת "אפשר להיות חצופה?" 
"תנסי" אני משיב...
"אם תלווה לי 400 זה יהיה הרבה יותר טוב, הפונטיאק היא זוללת דלק ואני מפחדת להיתקע שוב לפני שאגיע לארנקי. איפה אמצע עוד מי שיעזור לי?!"
מהקיר יוצאים 400 ש"ח, זה מה שאני מרוויח ביומיים של עבודה...
"איך אני אדע שבאמת תחזירי לי את הכסף?" 
"זה הטלפון שלי, הנה תרשום, וזה הרשיון שלי..."
אני מחייג אליה ושומע את הטלפון שלה מצלצל. כשאני מנתק אני מפעיל בחשאי את המצלמה ומצלם את הרשיון ואח"כ אותה.
אני לא חושד בה,היא באמת קנתה אותי, אבל על כל צרה שלא תבוא...

"תעבירי את הכסף לגיסי" אשתי אומרת לה, "הוא רופא בסורוקה בחדר מיון".
היא מתקשרת לגיסה ומעדכנת אותו.
"מעולה! אני כל כך שמחה". "אתם מצילים אותי...  מחר על הבקר אני אצלצל אליך, אחרי שאתן לגיסך את הכסף".
אני בכל זאת רוצה לוודא שהיא דוברת אמת "איפה הרכב שלך?" אני שואל.
"אה, מחוץ לבית החולים".
"אני אלווה אותך"
"בשמחה"
תוך כדי ההליכה אני שוב מצלם אותה בחשאי, התאורה מאוד בעייתית ואני לא רואה לאן המצלמה מוכוונת, אבל מידי פעם אנו עוברים מתחת לפנס רחוב, והפנים שלה נקלטות מבעד לעדשת המצלמה.
יצאנו מבית החולים, פונטיאק כחולה ישנה עמדה בחנייה, ובמושב הימני ישב בחור עם כיפה.
"שוב תודה לך" היא אומרת כשהיא תורקת את הדלת.
אני רושם את מספר הרכב.
היא מניעה ובשעטה היא מתרחקת, הגלגלים ממש חורקים על הכביש- ואני יודע שנפלתי בפח...
אני חוזר הביתה, מחפש "עידית הראל" בגוגל, רואה את הפרסומים הרבים על הנוכלת, ומתחיל להשלים עם הפרידה מ400 ש"ח...







להלן קישור לסרטון שהעליתי ליו-טיוב בוא היא מצולמת בשעת התרמי. בתחילה ניתן לשמוע אותי (אני מדבר קצת מבולבל כי בדיוק נסיתי להפעיל את המצלמה... וניתן לשמוע את אישתי מתאמת עם גיסה את העברת הכסף אליו. אח"כ רואים את עידית כשהיא מצהירה איך בדיוק היא תחזיר את הכסף)

אני מפרסם כאן את התמונות והסרט שצילמתי, ואף את כל הפרטים שאני יודע.

שם פרטי- עדית קוטי (משתמשת גם בכינוי קייטי)
שם משפחה- הראל
(שימו לב שאיות שמה הוא עדית ולא עידית. זה טוב כי אין הרבה עדית הראל בארץ)
תעודת זהות- 33970476
להלן תמונה של עידית:


להלן תמונה של רישיון הנהיגה שלה:


היא נוהגת ברכב פונטיאק כחול ישן, מספר 1989618
הרכב רשום במשרד התחבורה על שמה, ואפילו רשום על שמה רכב נוסף שאיני יודע מה מספרו.


כתובת- ע"פ הרשום במשרד הפנים היא מתגוררת ברחוב העצמאות 4 במגדל העמק.
בפועל אני יודע כי היא שוכרת דירה באזור רחוב כורזין בגבעתים.
אם תשאלו כיצד אני יודע זאת, אז שימו לב- 
ישנו אתר שנקרה "באופן טבעי" בכתובת הארוכה 
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E6%E4%E9%F8%E5%FA_%F2%E9%E3%E9%FA_%E4%F8%E0%EC_%F0%E5%EB%EC%FA


תקראו את  אחת התגובות תחת הכותרת "על הדבש ועל העוקץ". להלן העתק של ההודעה:




גם אני שייכת לחבורה המופלאה של הנעקצים בגבעתיים בחניון הסופר של כורזין. ב- 3.5.10 בשעה 20:30 אותו סיפור , אותה גירסא ואותו שדר של מהימנות שלה. חבל שהמשטרה עסוקה ..... ונותנת לכולנו ליפול בפח.אולי כדאי לפרסם כבועה באתרי החדשות של העיתונים האינטרנטיים.


הכותבת מספרת שנעקצה בחניון של הסופרמרקט הגדול ברחוב כורזין בגבעתיים, וכי ישנה חבורה גדולה של אנשים שנעקצו שם. כשקראתי את ההודעה נזכרתי שאחת מתוצאות החיפוש על שם עדית הראל באתר של סלקום הראתה כי ישנה אישה העונה לשם "הראל סולימאן עדית" מתגוררת ברחוב כורזין 1 בגבעתיים. אני מזכיר שאין הרבה עדית הראל בארץ, וכן נסגר מעגל- ישנם הרבה עקיצות באיזור זה ויש שם אישה בשם עדית הראל שגרה שם...
להלן תמונה עם תוצאות החיפוש מאתר מודיעין סלקום (תחפשו את האותיות הקטנות למטה מימין)


לאחר הגילוי המרעיש יצאתי לחפש אותה. אמרתי לעצמי כי אם אמצא אותה ואפנה אליה בתקיפות ודאי היא תחזיר לי את כספי.
כשהגעתי לכורזין 1 נוכחתי שמדובר בבנין משרדים וכי אין היא מתגוררת שם. פניתי לעוברים ושבים ולבעלי החנויות באזור והראתי להם את תמונתה- כמעט כל מי שהביט בתמונה אמר שהוא מזהה אותה וכי היא קונה פה פעמים רבות. מוכר פלאפל אחד הצביע לכיוון רחוב ההסתדרות ואמר כי היא קונה אצלו ואח"כ הולכת ברגל ביחד עם בנה לכיוון זה (להסתדרות או לרחוב אדמית) 
היא כנראה גרה שם! מי שרוצה לחפש יותר לעומק ולעדכן אותנו יעשה שירות טוב לכולם.


עידית נשואה לבחור בשם אורן יצחק, עבריין מאזור ראש העין. אני מאמין כי אותו אורן הוא הבחור חובש הכיפה שראיתי ברכב שלה.


דרך אגב אני יודע את הכתובת שלה הרשמית כיוון שלפני חודש יצאתי למילואים בצאלים, ובדרך טפסתי טרמפ בניידת של מג"ב. ישבו שם 2 שוטרים נחמדים וסיפרתי להם את הסיפור. מיד הם התקשרו לחבר שיישב בבסיס שלהם ונתנו לו את מספר הרכב שרשמתי. הוא שב אליהם עם המידע לגבי כתובתה הרשמית ולגבי הרכב שלה. כמו כן הוא אמר כי יש נגדה כמה צווי הוצאה לפועל, היא מזומנת למשפט בעוון תרמית ובעוון עבירות רכוש, ויש נגדה תלונות רבות.


טלפונים בהם היא משתמשת:
0523489256
0523489197
הטלפונים בד"כ סגורים.


בנוסף, אני רוצה להפנות אתכם להודעה אשר פרסמו הוריה של עידית הראל בבלוג ב"אופן טבעי" בתאריך  16/05/10 בו הם מסבירים מה קרה לבת שלהם, ומבקשים את עזרת הציבור. להלן תוכן ההודעה:

לכל האנשים הטובים שנפלו ובטוב ליבם פתחו את הלב והארנק אנחנו ההורים של עדית רוצים לספר לכם קצת אליה - עדית מאוד מוכשרת והיתה מנהלת יצוא של מפעל גדול עם 1500 עובדים ויום אחד נפלה כשהכירה את אורן יצחק מראש העין (עבריין) שבניגוד להסכמתינו תוך שבועיים התחתנה איתו כשלה יש 2 ילדים מנשואים קודמים. אורן התעלל בילדים ובנוסף דירדר את עדית לסמים קשים והיא עצמה התדרדרה ואיבדה שליטה. אנחנו כהורים יחד עם מחלקת הרווחה הוצאנו את הילדים מהבית ואנחנו מגדלים אותם תחת צו בית משפט - עדית עזבה את הצפון לפני שנתיים ואין איתה שום קשר למרות שניסינו לאשפז אותה מספר פעמים לגמילה ולא הצלחנו. אנחנו מאוד אוהבים את עדית עשינו הכל לעזור לה ולהחזיר אותה לשפיות לגמילה ולילדיה אך לא הצלחנו. אנחנו מבקשים שתיפנו למשטרה ותזהירו את החברים שלכם מפני הרמאות שזו היא ההישרדות שלה ואולי עם המשטרה סוף סוף תתפוס אותה ותאסור אותה היא תיגמל תחת צו בית משפט כי אחרת זה לא יצליח כל זמן שהיא מופעלת על ידי אורן בעלה ומשמשת לו קיר מגן.
עדית אם את במקרה את מחוברת לאינטרנט וקוראת אנו פונים אליך בכל לשון של בקשה למענך ולמען ילדיך תצאי מהמעגל המטורף הזה ותגשי לגמילה - אוהבים אותך מאוד ההורים שלך האחים שלך ויותר מכל הילדים שלך - אבא ואמא

דרך אגב, לאבא של עדית הראל קוראים צביקה לוי והוא איש מדהים שעוזר רבות לחיילים בודדים בצבא- ניתן לצפות בכתבה מדהימה עליו בקישור http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2009-0991458e2faae110/Article-0ff64776a9dae11004.htm&Partner=fa

כמו כן ניתן לקרוא עדות של מכירה וותיקה של עידית, השופך אור רב על הסיפור העצוב הזה http://www.facebook.com/topic.php?uid=115053511841164&topic=149



אם כן אנשים- זה מה שאני יודע.
עכשיו תורכם- מי שיכול לכתוב עדות יועיל מאוד במאבק זה.
אני מזכיר- אנא פרסמו את סיפורכם ללא פרטים אישיים (להוספת תגובה הקש כאן), ובמקביל תשלחו לי מייל עם העתק העדות בתוספת שם מלא, כתובת, טלפון ותז didilibi2@gmail.com
בהצלחה לכולנו.

יום ראשון, 20 ביוני 2010

דגש חשוב לגבי פרסום עדויות

שמתי לב כי כמה "נפגעי עידית" אשר פרסמו את סיפורם באתר לא שלחו לי את פרטיהם.
זה חשוב מאוד שאני אדע כיצד ליצור עם כל אחד קשר בכדי שאפשר יהיה להעניק תוקף לעדות ושהיא תהיה מהימנה.
מספיק לי אפילו לקבל רק כתובת אימייל או מספר טלפון ע"מ ליצור את הקשר הנחוץ.
אז בבקשה מהכותבים באתר- תעבירו לי לפחות פרט קשר אחד בעזרתו ניתן ליצור אתכם קשר (כמובן שעדיף כמה שיותר פרטים)...
בהצלחה לנו.
ידעיה ליבי